Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘רשימות שפורסמו בעיתונות’ Category

מאמר שפורסם הבוקר בעיתון מעריב

 

התיאור הדרמטי של פגישת המיליארדים הלילית שנערכה בחדר ישיבות מפואר המשקיף על נהר ההדסון במנהטן, בהשתתפות ביל גייטס, וורן באפט, אופרה ווינפרי וצדיקים אחרים, איפשר לאמצעי התקשורת בישראל להמשיך לסלף את תמונת המצב הכלכלי ואת האופי האמיתי של המשבר הכלכלי.

סיקור המשבר בעיתונות הישראלית, מראשיתו, ביקש ליצור דימוי שקרי של מצב משברי שכולם שותפים לו – עשירים ועניים, מעסיקים ושכירים, בעלי הון ומקבלי קצבאות – ושרק אורך-נשימה ומאמץ משותפים לכולם יסייעו ל"משק" להיחלץ ממנו. ולכאורה, זוהי אכן המציאות בישראל. עובדה, מיליונרים איבדו חלקים נכבדים מ"שוויים" ושכירים איבדו כספי פנסיה; רמי לוי מוכר עוף ב-39 אגורות, והמחירים במסעדות היוקרה יורדים ובחלקן כבר לא מוגש כבד אווז אלא שניצל; בלשכות האבטלה העומס הולך וגובר אבל אומרים שגם "המסודרים" מהטלוויזיה ירגישו את המיתון.

אלא שדו"ח שהתפרסם בסוף השבוע מטעם מרכז אדוה ("עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית"), מוכיח כי כדי להבין את תמונת המצב הכלכלית האמיתית, צריך לפזר את מסך הערפל שיצרה העיתונות סביב "המשבר הכלכלי הגלובלי" ולהתחיל להכיר בקיומם של שני משברים שמתרחשים כאן בעצם: משבר כלכלי זמני לבעלי ההון ולמעסיקים ומשבר כלכלי מתמשך לכל השאר.

הנה העובדות: בעשור האחרון גדל בהדרגה חלקם של המעסיקים בהכנסה הלאומית (מ-9% בשנת 2002 ל-15% בשנת 2008); חלקם של השכירים בהכנסה, לעומת זאת, ירד באופן קבוע (מ-66% בשנת 2000 ל-62% ב-2008). ואם אתם רוצים את זה במספרים: העובדים איבדו 24 מיליארד שקל מחלקם בהכנסה הלאומית, כלומר 693 שקלים בכל חודש לכל עובד. ואלה היו "השנים היפות של המשק", שנות הצמיחה. ועוד נתון מעניין: בין 2003 ל-2006, לכאורה השנים שלפני המשבר, שכר העובדים השכירים בישראל לא עלה כלל. לעומת זאת, שכר המנהלים גדל בכל שנה בשיעורים שנעו בין 8% ל-18%.

הנתונים האלה מלמדים אותנו שצריך לחשוב מחדש על הגדרת המשבר הכלכלי ולדבר על שני משברים שונים. בעלי ההון, המעסיקים והמנהלים הבכירים אכן חווים משבר שאפשר לסמן את תחילתו (2008) ואולי גם את נקודת היציאה ממנו (2010). הם איבדו חלק מהונם ומשכרם, אבל אפשר לומר שהגיעו אליו מוכנים בזכות ההתעשרות שלהם לאורך העשור.

למשבר הזמני הזה יש כמובן השלכות חמורות גם על מצבם של השכירים ומקבלי הקצבאות, אבל מבחינתם הוא רק מצטרף למשבר כלכלי אחר, שלא החל בשנה שעברה ולא ייגמר בשנה הבאה. הם נמצאים בעיצומו של משבר מתמשך, של ירידה קבועה בחלקם בהכנסות. משבר זה איננו נובע משיגיונות הגורל או השוק. הוא תוצר ישיר של מדיניות כלכלית מכוונת שמובילה ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים. עד מתי יימשך המשבר הזה? הנה נקודת האור – זהו משבר שסופו תלוי גם בציבור העובדים עצמו. הוא יימשך עד שיבחר ויחליט אחרת.

(בדרך כלל אני לא מפרסם כאן רשימות שכתבתי למקומות אחרים. אבל זו חשובה לי. סליחה על הכפילות)

מודעות פרסומת

Read Full Post »